"שורשים", מרחב התבוננות - מהווה מפגש לימודי ראשון מסוגו:
קבוצות של תלמידים ומורים וקבוצות משפחתיות מתבוננות, לומדות ומשוחחות באולם בו מוצגים חפצים, יצירות אומנות ותעודות המבטאים את הבית היהודי ואת תחושת הזהות היהודית אז ועכשיו.
כל המוצגים, החפצים האישיים ויצירות האומנות המוצגים במרחב, פונים אל גוויל ספר התורה חרוך הניצב על שורש עץ, בבחינת סמל הקיום היהודי. אלו חפצים שחבורות יהודים ויהודים יחידים שגורשו מבתיהם לקחו איתם, כלים שיהודים יצרו במקומות אליהם הגיעו. כל אלה נמצאו במחנות מוות, במסתור ובידי זרים. סידור שבעליו חרט בדמו דרישה לנקמה, חבר תנועת נוער שנרצח בחלמנו עם בני קהילתו וסיכת התנועה שלו נמצאה בגיא ההריגה, וציור, שיוצרו הרעב שהיה בגטו, בחר לצייר אותו בעזרת המזון שחסך מפיו.
על שולחנות עץ מונחות לקריאה עדויות של שרידי שואה, המשקפות עוצמות נפש ורוח. מסמכים מתורגמים הופכים כל מסייר למעיין חוקר- היסטוריון מונחים אף הם לשימוש. לאלו מצורפת מעטפת אינטראקטיבית ויזואלית דרכה נחשף כל מבקר למידע, תמונות וקטעי סיפור היצרים נרטיב כרונולוגי.
זהו מפגש המאפשר לימוד משותף ומעמיק ברבדים של הזהות היהודית, של רוח האדם, של מוסריות, וכוחו והשפעתו של האור היוצא מתוך החשכה.

"קול האדם" היא תערוכת ציורים של הצייר אוזיאש הופששטטר וקירות המרחב העוטף את התערוכה מביעות ציטטות מדבריו ומדברי חברו הטוב יעקב וודיסלבסקי. מרחב התערוכה מציג למתבונן את קול הידידות והקשר הטוב של אוזיאש הופשטטר ז"ל ויעקב ז"ל ואירנה וודיסלבסקי. הוא אמן והם חובבי אמנות, הוא שרד את השואה במערב אירופה והם בפולין, ציוריו של הופשטטר הם ציוני דרך לחיים יחד עם היותם מצבות למתים, וכך גם פועלם של בני הזוג וודיסלבסקי העוסקים בהעברת מורשת השואה לדור הבא.
תמונות התערוכה מייצגות את רגשותיהם של הידידים האלה. אחת מהן מציגה אם, ובדמותה משתקפים רבדים נוספים של גוננות על צאצאיה, בתמונה נוספת ראשו של האדם מלא במראה של אנשים רבים ההולכים ובאים, ובאחרת מצוירת בועה המשקפת לכל מתבונן את מצבו כיחיד, את מצבו כחלק ממשפחה ואת מצבו כחלק מהחברה האנושית. הופשטטר, בכוח היצירה, מנסה להפוך כל אבן ורעיון כדי להציג לכל אדם את עצמו. ובני הזוג וודיסלבסקי, מייצגים את האדם בעין הטובה, באוזן הקשבת, ובידידות התומכת ביוצר ורעייתו.